הֶחלוץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים שמטרתם המוצהרת הייתה "לסלול את הדרך לעם" לקראת עלייה. עיתון הֶחלוץ, "הֶעתיד", פורסם בקרב כל חברי החלוץ באירופה, בצפון אפריקה, בעיראק, באיראן, ובאמריקה הדרומית והצפונית, וחיבר בין החברים ובין קצווי העולם.

חברי הֶחלוץ, שהשתייכו לתנועות נוער ציוניות מגוונות, היו לחוד החנית של העלייה וההתיישבות בארץ ישראל ושל ההגנה היהודית בגולה ובכלל זה בגטאות בשואה.

​

באוגוסט 2010 קמה מחדש תנועת הֶחלוץ, כשותפות של בית יגאל אלון, המדרשה באורנים והמכינות הקדם צבאיות: רבין, גליל עליון ומיצר, במטרה לייצר מסלול המשכיות לבוגרי המכינות. מייסדיה היו שני אנשי חינוך ואקדמיה, טל אלמליח ותום נבון, והשם נבחר בהשראת תנועת הֶחלוץ ההיסטורית. בהמשך התרחבה התנועה ונפרדה מבית יגאל אלון, כיום היא פונה לקהלים מגוונים, ומפעילה מסגרות שונות.

 

באפריל 2019 קמה תנועת הֶחלוץ – התנועה הבוגרת, שמהווה כיום תנועת חיים לבוגרי התוכניות החינוכיות של הֶחלוץ ולשותפים רעיוניים נוספים. התנועה פועלת בדמוקרטיה ובשותפות של כלל חבריה, דרך מרחבי עשייה: קהילתי, רעיוני-תרבותי ומשימתי, ובהנהגת נציגות נבחרת, חברים בה כיום 100 אנשים, שהולכים ומתווספים מדי יום.

​

חזון

1. התנועה הבוגרת של החלוץ (להלן: "התנועה") הינה תנועת חיים דמוקרטית והומניסטית, השואפת לכונן את מדינת ישראל כחברת מופת - מדינת רווחה שוויונית, ציונית, דמוקרטית ויהודית; חברת מופת שוחרת שלום, פעלתנית ויוזמת, המונעת מתוך שותפות, סולידריות וערבות הדדית.

2. תנועת החלוץ תהווה בית רעיוני ואידאולוגי, מארגן ומצמיח למגוון קהילות, קבוצות ויחידים, אשר יעצבו במשותף את אורחות חייהם, בכלל חלקי הארץ ובמכלול היבטי החיים.

3. התנועה תפעל במנעד רחב של מרחבי עשייה ציבורית וחברתית בחברה הישראלית, ולצמיחה רעיונית, תרבותית וקהילתית בקרב מעגלי חבריה ושותפיה. כל זאת לאור חזון, ערכי ומטרות התנועה.